31/01/2015

מהו צדק מאחה?

צדק מאחה הינה תפיסה המציגה חלופה לתפיסת הענישה כמענה לפגיעות/עבירות על החוק:

  •  דחיית מעשה העבירה ע"י הקהילה
  • שאיפת הקהילה לשלב מחדש את הפוגע והנפגע כחברים מתפקדים בתוכה
  • ניהול תהליך וולונטארי המבוסס על הפגשת הצדדים, קבלת אחריות למעשה, מתן ביטוי לנזק שנגרם והסכמה הדדית על תוכנית פיצוי ושיקום

הצדק המאחה שונה בתכלית מההליך הפלילי המקובל, שבו נבדק האם הופר החוק המדינה הפלילי, מתבצעת  הוכחת האשמה של מי שהפר אותו, ונקבע עונשו של מפר החוק (ההליך הוא בין המדינה לבין מי שהפר את החוק).

התפתחות הצדק המאחה:

התפיסה הראשונית של הצדק המאחה עוצבה בסוף שנות השבעים בעיקר על-ידי הווארד זר (Zehr), פרופסור לסוציולוגיה ולצדק מאחה בפנסילבניה, ארצות הברית.

ספרו – Changing Lenses: A New Focus for Crime and Justice היה אחד הראשונים שהתוו את גישת הצדק המאחה בצורה בהירה וברורה הרעיונות שבבסיס גישת הצדק המאחה נידונו בשנים אלו בקרב קובעי מדיניות ואנשי מקצוע בתחום המשפט הפלילי, בעיקר בארצות הברית, ובמידה מועטה גם בקרב קבוצה קטנה של אקדמאים ואנשי מקצוע באירופה .

מאז סוף שנות השבעים גברה ההתעניינות בגישת הצדק המאחה, והיא ביססה לעצמה בהדרגה מקום משמעותי בתחום המשפט הפלילי. הפנמת גישה זו באה לידי ביטוי, בין השאר:

  • בעיגון עקרונות הצדק המאחה בחקיקה מתאימה במדינות שונות
  • ברפורמות מבניות שנעשו במספר גדל והולך של מדינות במטרה לקדם את גישת הצדק המאחה ולסייע למערכת בתי המשפט ליישם אותה
  • בהתוויית יישומים של צדק מאחה המשולבים במערכת המשפט הפלילי בארצות הברית, באירופה, באוסטרליה, בניו-זילנד, ועוד;
  • בהכרה של ארגוני תמיכה בנפגעי עבירה ברחבי העולם בגישת הצדק המאחה
  • בקיום כנסים לאומיים ובין-לאומיים בתחום הצדק המאחה מדי שנה
  • כיום פועלות למעלה מ-1500 תכניות צדק מאחה בכ-100 מדינות ברחבי העולם. ארגונים בינלאומיים מוקמים במטרה לפתח את התחום ולקדמו וספרות מקצועית ענפה מתפרסמת בנושא.
  • העיסוק בצדק המאחה בתחום המשפט הפלילי בעולם עובר תהליכי התמקצעות שבאים לידי ביטוי בפיתוח סטנדרטים ועיצובם.
  • מגמה זו מצאה לאחרונה ביטוי ב"הצהרה בדבר עקרונות היסוד הראויים לשימוש בתכניות צדק מאחה בתחום הפלילי", שאומצה על-ידי ועדת השרים האירופית ביום 15.9.1999
  • החלטה על "עקרונות יסוד לשימוש בתכניות צדק מאחה בתחום הפלילי", שאומצה על-ידי המרכז הבין-לאומי למניעת פשיעה של האומות המאוחדות ביום 18.4.02

את הצדק המאחה מקובל ליישם במספר דרכים: גישור, קבוצות דיון משפחתיות (קד"ם) ומעגלים. עמותת קד"ם משתמשת בעיקר במודל קד"ם, אך מפעילה גם תהליכי גישור ילדים ונוער במקרים של עבירות קטינים.

 

לקריאה נוספת בנושא קד"ם לנוער עובר חוק